קוסמטיקה טבעית היא הטיפול בעור באמצעות מרכיבים, המופקים באופן טבעי (כגון עשבי תיבול, שורשים, שמנים אתריים ופרחים), בשילוב עם נשאים טבעיים, חומרים משמרים, חומרים פעילי שטח, וחומרים מתחלבים. ההגדרה הקלאסית של טיפוח עור טבעי מבוססת על שימוש בחומרי גלם שמקורם בוטני, הקיימים כיום בטבע, ללא שימוש בכימיקלים סינתטיים, ומיוצרים באופן כזה שמשמר את שלמותם (integrity) של המרכיבים.
שורשי טיפוח העור הטבעי נעוצים עמוק במצרים העתיקה, שם טיפולים טבעיים שימשו למצבי עור שונים, וחומרי הגלם לכל צורכי הניקיון וטיפוח הגוף היו חומרים טבעיים בלבד: חומץ, לימונים, קליפת אגוז, שמנים מפירות שונים, חליטות עלי כותרת, מי ורדים ואינספור חומרים אחרים מהטבע.
עם התפתחות התעשייה והכימיקלים הצלחנו לייצר במעבדות חיקויים סינתטיים למולקולות הריח של חומרים טבעיים, אבל הכימיקלים לא יכולים עדיין לחקות את איכויות הריפוי והיופי שיש לחומרים המקוריים בטבע. בנוסף, חלק גדול מהחומרים הסינתטיים מזוהים כרעלים בגוף, מצטברים ברקמות ויוצרים גירויים בדרכי הנשימה, אקזמות, מיגרנות, הפרעות הורמונליות ואף גידולים סרטניים.
מחקרים מראים שחלק מהכימיקלים, המשמשים בקוסמטיקה הקונבנציונלית, כוללים חומרים משמרים, כגון פרבנים, פטרוכימיקלים ופתלטים, שיכולים לחקות את ההשפעות של הורמונים בגוף או, ברמות גבוהות, להעלות את הסיכון לחלות בסרטן.
המכון הלאומי לבטיחות בריאות ותעסוקה בארה"ב מצא כי 884 מתוך 2,983 כימיקלים הנמצאים בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה, מוכרים היום כחומרים רעילים, כאשר 148 מתוכם יכולים לגרום לסרטן, 218 מתוכם יכולים לגרום לסיבוכי פוריות ו-314 מתוכם יכולים לגרום למוטציות ביולוגיות.
אם כך נשאלת השאלה, מדוע יש צורך בהמצאת חומרים כימיים מהונדסים כשהכל נמצא בטבע?
1. הסיבה העיקרית היא כלכלית. חלק גדול מהחומרים הסינתטיים בהם עושים שימוש הם זולים הרבה יותר מהחלופה הטבעית. 2. סיבה נוספת היא מסחרית: ייעול תהליכי הייצור באמצעות ייצור כמויות גדולות, דבר המצריך הארכת חיי המדף של המוצרים באמצעות כמויות גדולות של חומרים משמרים. 3. עוד סיבה היא הגברת הצורך בשימוש במוצר. חלק מהמוצרים מכילים חומרים שנועדו לגרום לנו לצרוך את המוצר בכמויות גדולות יותר, כך למשל משתמשים בחומרים שמדללים מאוד את המוצר כדי שיהיה אפקטיבי במידה מועטה או לזמן קצר בלבד על מנת לגרום לקניה חוזרת או שמשתמשים בחומרים שיוצרים תלות במוצר.
חומרים טבעיים נפוצים בתעשיית הקוסמטיקה הטבעית
קצרה היריעה מלהכיל את עשרות החומרים המשמשים לייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים, ולכן אציג כאן את העיקריים בלבד.
שמנים אתריים
שמנים אתריים הם חומרים טבעיים, נדיפים ומורכבים, המאופיינים על-ידי ריח חזק ומיוצרים על-ידי צמחים ארומתיים כדי להגן על עצמם מפני איומים בטבע. הם ידועים בתכונותיהם המחטאות: אנטי-בקטריאליים, אנטי-ויראליים, אנטי-פטרייתיים, ביכולותיהם התרפויטיות ובניחוח החזק שלהם. אי לכך הם משמשים באופן נרחב בתעשיות המזון, התרופות והקוסמטיקה. השמנים האתריים הם נוזלים חסרי צבע בדרך כלל, צלולים, נדיפים, מסיסים בשמן או בממסים אורגניים. כיום ידועים לפחות 3,000 שמנים שונים, מתוכם 300 חשובים לשימושים ברפואה, חקלאות, מזון, קוסמטיקה, בישום וחיטוי. השמנים משמשים גם לעיסוי יחד עם שמני נשא צמחיים, ובעיקר בארומתרפיה. דוגמאות: לבנדר, פטשולי, וניל, אקליפטוס, אורן, ברוש, ילנג ילנג, עץ התה, גרניום, הדס, מור, ועוד.
שמנים צמחיים
נקראים גם שמני בסיס/נשאים. אלה הם שמנים בעלי תכונות נפלאות לעור ומשמשים אותנו פנימית וחיצונית כאחד מזה מאות ולפעמים אלפי שנים. שמנים אלה מופקים בדרך כלל על-ידי כבישה קרה מירקות, זרעים, גלעינים, פירות ועוד. במצבם הגולמי עשירים בחומצות שומן החיוניות לאדם. כמו כן, הם מכילים את כל המינרלים והוויטמינים הנחוצים להתפתחות האדם ורובם עשירים גם באנטי אוקסידנטים. עדיף להשתמש בשמנים שהופקו בתהליך כבישה קרה שבו מפיקים את השמן מהזרעים על-ידי מעיכתם, ללא חימום. בשיטה זו איכות השמן ותכולת הוויטמינים נשמרים בגלל הטמפרטורה הנמוכה. החסרון של שיטה זו שלא ניתן להפיק מהזרעים את מקסימום השמן המצוי בהם ולכן מחירו של השמן יהיה יקר יחסית. השיטה הפחות רצויה היא מיצוי בסולבנטים. בשיטה זו טוחנים את הזרעים ומבשלים אותם בתוך סולבנט (נוזל ממס שהוא תזקיק נפט). לאחר מכן מסננים את השמן, מנדפים את הסולבנט (חלקו עלול להישאר בשמן) ומזקקים את השמן. בשיטה זו אמנם מפיקים מקסימום שמן מהזרעים אבל תכולת הוויטמינים יורדת בגלל הבישול וכן מתחמצן השמן בגלל טמפרטורת החימום הגבוהה. כמובן, ששמן זה יהיה זול יותר אך שמן זה ניזוק כתוצאה מהטמפרטורות הגבוהות ונותר ללא מרכיבים חיוניים, ללא טעם וללא ריח. שמן זה אסור לחלוטין בשימוש קוסמטי. כבר לפני מאות שנים גילה האדם ששמנים אלה, אשר משמשים אותו לאכילה בחיי היום יום, הינם גם בעלי תכונות קוסמטיות ומרפא. התפתחות ענף הרפואה האלטרנטיבית והארומתרפיה, יצרו צורך במציאת שמנים אשר יוכלו לדלל את ריכוזיות השמנים האתריים. כל השמנים האתריים מלבד שמן הלבנדר ושמן עץ התה חייבים להיות מדוללים בגלל כוחם הפעיל הרב. השילוב בין השמנים האתריים ושמני הבסיס מוכר היום כשילוב המוצלח ביותר ברפואה האלטרנטיבית ובתחום הארומתרפיה. כמו כן משמשים השמנים הצמחיים בתעשיית הקוסמטיקה. לשמנים תכונות המשפרות את מראה העור בזכות הריכוז הגבוה של חומצות השומן החיוניות: אומגה 3 ואומגה 6. בדרך-כלל לעור חסרות חומצות שומן אלה והשלמתן מאפשרת תיקון מהיר יותר של העור לאחר חשיפה לשמש או במחלות כמו פסוריאזיס ואקזמה. דוגמאות: שמן זית, אבוקדו, חוחובה, זרעי ענבים, קוקוס, שומשום, שקדים, נר הלילה ועוד.
שעוות
תערובות מורכבות של כהלים, חומצות שומן ואסטרים. הן קשות יותר, פחות שמנוניות ושבירות יותר מאשר שומנים, והן מאוד עמידות בפני לחות, חמצון וזיהום חיידקי. שעוות הן מרכיבים קוסמטיים מאוד שימושיים המבוססים על יתרונותיהם השונים. באופן כללי, שעוות מספקות יציבות למוצרים קוסמטיים ומשפרות את הצמיגות והעקביות שלהם.
חמאות
ישנם מספר סוגים של חמאות טבעיות המופקות מצמחים שונים, עצים, שורשים, או זרעים. כולן מורכבות משומן מוצק או חצי מוצק (כלומר הן נשארות מוצקות בטמפרטורת חדר) מה שהופך אותן למתחלבים מצוינים, מרככים וחומרי הגנה. ההרכב של השמנים, חומצות השומן והחומרים הפעילים, עם זאת, הוא די שונה, כך שלכל חמאה יש תכונות שונות כמו: אנטי דלקתית, מרגיעה, מעניקה לחות או נוגדת חמצון. דוגמאות: חמאת קקאו, אבוקדו, תה ירוק, קליפת תפוז, דקל, שיאה ועוד.
פרוטאינים
בעלי חיים וצמחים מספקים לנו חומרים חלבוניים המתאימים להכנת מוצרים קוסמטיים. עם זאת, היום יותר ויותר גובר השימוש בחלבונים מפטריות ואצות. חלבונים המתקבלים מבעלי החיים כוללים בדרך-כלל: קולגן, אלסטין, קרטין, חלב, רטיקולין, פיברונקטין ומשי (מתולעת משי). צמחים עתירי חלבון המשמשים בעיקר כחומר מוצא לייצור חלבונים מן הצומח הם: חיטה וגלוטן תירס, סויה, אורז ותרכיזי חלבון שיבולת שועל, בוטנים, שקדים וחמניות. בקרב המגוון הרחב של חלבונים מהצומח גלוטן החיטה וסויה הם הנפוצים ביותר. גלוטן חיטה הוא חלבון דגנים ייחודי בשל האלסטיות הגבוהה שלו כאשר הוא מתייבש. חלבוני סויה הם שימושיים בשל השפעותיהם המתחלבות והג'ליות.
מתחלבים
משמשים בקרמים ותחליבים כדי לערבב מים עם שמנים. מאחר ומים ושמן לא מתערבבים אלא נשארים מופרדים, מתווך נוסף (מתחלב) הוא הכרחי ליצירת תערובת הומוגנית השומרת את המים והשמנים יחד.
חומרים משמרים
מוצרי קוסמטיקה טבעיים עלולים להזדהם בקלות על ידי חיידקים ופטריות. מים, שמנים, פפטידים ופחמימות הם מצע טוב מאוד לצמיחה של חיידקים. כל הגורמים הללו תורמים לעובדה, שמוצרי קוסמטיקה טבעיים צריכים שימור כדי למנוע התפתחותם של חיידקים וקלקול של המוצר הקוסמטי כמו גם זיהום של העור. המשמרים הם בעלי מאפיינים אנטי מיקרוביאליים חזקים, המונעים ביעילות קלקול של מוצרי טיפוח ומאריכים באופן משמעותי את חיי המדף. חלקם גם מסוגלים לשמר את הפונקציה של מרכיבים פעילים שונים, כולל נוגדי חמצון (ויטמינים), חומרים מתחלבים וחומרים פעילי שטח7. דוגמאות: שמן נים, פרופוליס, תמצית רוזמרין, תמצית זרעי אשכולית, ויטמין E ועוד.
קוסמטיקה טבעית הפכה לטרנד משמעותי בשנים האחרונות לאור המודעות, ההולכת וגוברת, לכך שאנו אחראיים לעולם בו אנו חיים והדאגה המתגברת לבריאות שלנו. אנו מעריכים יותר את האיזון העדין של העולם הטבעי ושואפים לשמור על הרמוניה זו על ידי שימוש במוצרים ידידותיים לסביבה שגם מסייעים לנו לטפח את גופנו וגם, ככל האפשר, לא מזיקים לכדור הארץ. בריאות, כושר ומודעות מתפתחת של בריאות הוליסטית חוללו מהפכה בשוק הקוסמטיקה והבחירה במוצרים הטבעיים היא עצומה. אולם איך אפשר לדעת מה טוב לנו ומה לא? אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים רבים עושים את המעבר מקוסמטיקה קונבנציונלית לקוסמטיקה טבעית היא הרצון להתרחק מהכימיקלים בקוסמטיקה הקונבנציונלית: פרבנים, פתלטים ופטרוכימיקלים.
עם זאת, במעבר לקוסמטיקה טבעית חשוב לזכור, כי מוצרים טבעיים רבים יכולים גם הם לגרום לאלרגיות, גירוי ורגישות בעור. כמו כן, יש לזכור כי עם מרכיבים טבעיים חשובה מאוד האריזה. הסוג הלא נכון של אריזה (כגון צנצנות או בקבוקים שקופים) יגרמו למרכיבים הטבעיים להתפרק כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לאור ולאוויר, ולכן יש להקפיד על אריזה שממזערת את החשיפה לגורמים אלה. המשתמשים חייבים לבדוק על עצמם, שהשימוש במוצרי הקוסמטיקה הטבעית מתאים להם וכי אינם רגישים לאחד המרכיבים, ובמידה ואין בעיה, צפוי להם עונג רב מהשימוש בחומרים הטבעיים, המיוחדים והבריאים יותר.
Comments